ניתוח וזיהוי נכון של תכונות הבד ויישומן הולם בעיצוב בגדים הוא ידע בסיסי שכל מעצב צריך לשלוט בו. אחרת, זיהוי שגוי של הבד עלול להוביל לבעיות בעיצוב, ייצור, לבישה או כביסה של הבגד כולו. זיהוי הבד כולל זיהוי חומרי הגלם, מאפייני המראה ואיכות המראה. התבוננות וזיהוי בדים דורשת לא רק ראייה אלא גם שמיעה, מגע ואפילו ריח. לדוגמה, תפיסה חזותית כרוכה בהתבוננות בברק הבד, צביעה, חספוס פני השטח ומאפייני האריגה, המרקם והסיבים שלו. בד כותנה טהור יש בדרך כלל ברק עמום, מראה פחות מעודן, ואף עשוי להכיל קשרי כותנה או זיהומים. לתערובות צמר ופוליאסטר יש ברק בהיר יותר, אפקט מנצנץ וגוף מעט יותר נוקשה, חסר רכות, אשר הופכת בולטת יותר עם הגדלת תכולת הפוליאסטר. הם חסרי תחושה רכה וגמישה והם פריכים, חלקים ואפילו שטוחים. תפיסת מישוש מאפשרת לחוש את הרכות, החלקות, המרקם, הגמישות והטמפרטורה של הבד והסיבים. ניתן להשתמש בידיים גם כדי למדוד את החוזק וההתארכות של החוטים בתוך הסיבים.
לבדים שונים יש תכונות משתנות כמו נשימה, ספיגת לחות ושימור חום. לדוגמה, בדי כותנה מציעים יכולת נשימה מעולה וספיגת לחות, מספקים נוחות וחמימות, מה שהופך אותם לאידיאליים עבור בגדי ילדים. בעת בחירת בדים, חיוני לקחת בחשבון את יכולת הנשימה שלהם, שימור החום, ספיגת הלחות ועמידותם לחשמל סטטי. יתר על כן, יש לקחת בחשבון גורמים כמו פריכות הבד, משקלו, הרכות והווילונות כדי לקבוע את הצורות והסגנונות המתאימים לעיצובים שונים.